גרנות
נורית גרנות נולדה בתל אביב למשפחת ציירים. מגיל צעיר היא מוקפת באמנות ויצירה. נורית בעלת תואר ראשון באמנות ופילוסופיה, אוניברסיטת תל אביב, בוגרת המדרשה לציור וגרפיקה, בית הספר לאמנות קלישר, תל אביב. הציורים של נורית גרנות קשורים לטבע ומוצפים באור. הם ברורים, ראליסטיים והאווירה שלהם מפתיעה ומוצפת בחיוניות.הצבעים העשירים והגוונים החיים משתלבים עם הרעננות והטבעיות של הקומפוזיציה.הם מגרים ומושכים את העין, משאירים רושם חיובי עז על הצופה ומשרים חמימות, אופטימיות ואור, הקשורים לעולמה הפנימי של הציירת.
מציורי הטבע של נורית גרנות ניתן לראות את אור הצהריים הבהיר ללא ערפילי הבוקר או אפלולית שעות אחר הצהריים המאוחרות. הם לא מושפעים מחומו של מדבר ולא מגשמי החורף.
אין זו רק הצגת האמנות אלא יותר הלך הרוח של הציירת. תחושה מעולמה הפנימי שהוא לא פחות בהיר מפואטי ומהווה דוגמא מופלאה לאיחוד בין הציירת לאמנותה.
נורית מציירת פרחים. פרחים בשדות,בכרי הדשא,בפארקים פתוחים ובגינות פרטיות, זרים ענקיים בואזות או בקנקנים על רקע שמיים בהירים או נוף מוצף בפרחים ומלא בניחוחם.
כך גם הנשים המופיעות בנופים אלה נראות כמו פרחים המולבשים בדמותה של נערה.
העובדה שנורית הוא שם של פרח ,נראית כמו גורל קבוע מראש. כמו אור המדריך את הציירת בחייה ובאומנותה. הציורים חוגגים הרמוניה נדירה בין האדם והטבע,בין מציאות יום יומית ויופי מעודן.
סביב הציורים של נורית נוצר מעין שדה מגנטי,המקרין אנרגיה גדולה של אור,אופטימיות ואהבת החיים. בשאיפתה לאמנות ברורה ומובנת נורית נשארת נאמנה לריאליזם הפיגורטיבי.מצד שני,היא לא מעתיקה ישירות את הטבע, אלא יוצרת את עבודותיה במכחול אוהב,המלא השראה,אשר מקרין על הציורים אור קסם ותמימות כובשת.
בהיותה דור שלישי למשפחה של ציירים,נורית גדלה באווירה של יצירתיות ומסירות לאמנות. כך גם כיום היא שואפת לתחומים ולאופקים חדשים באמנות. ציוריה של נורית מוצגים בגלריות נבחרות ובאוספים פרטיים בארץ ובחו"ל.
עמיחי
האודיסאה הרגשית של עמיחי: מסע של צייר דרך אהבה ושלווה
בתולדות האמנות, קיים תחום שבו רגשות עולים על בד ופיגמנט, שבו משיכות מכחול לוחשות סיפורים על אהבה, שלווה וחיבור עמוק לנפש האדם. בתוך תחום ערטילאי זה שוכן עמיחי, צייר שהבדים שלו משמשים שערים לאודיסיאות רגשיות, השוזר בערים יהודיות ובכפרים אירופאים בעדינות של מספר סיפורים אמן.
הנרטיב האמנותי של עמיחי הוא נרטיב רגשי עמוק, שבו כל חבטה עמוסה בסנטימנט, כל גוון משקף את הגיגיו הפנימיים ביותר של האמן. באמצעות יצירותיו הוא מזמין את הצופים למסע, מסע בין נופים חיצוניים ופנימיים כאחד, שבהם הגבולות בין מציאות לחיים מטשטשים לכדי שטיח חלק של רגש.
הדבר המרכזי ביצירתו של עמיחי הוא חקר ערים יהודיות וכפרים אירופיים, שכל אזור הוא במה שעליה מתרחשת דרמת החיים. במברשת שלו, הוא לוכד את המהות של המקומות האלה, ומחדיר בהם תחושה של נצחיות ונוסטלגיה. בין אם מדובר ברחובות המרוצפים של פראג או בסמטאות השמש של ירושלים, דמותו של עמיחי חדורת תחושת יראת כבוד, הומאז' למרקם העשיר של המורשת התרבותית.
עם זאת, לא רק הנופים החיצוניים שובים בעבודותיו של עמיחי, אלו הנופים הרגשיים שהוא מצייר בעדינות כזו. טבע דומם ותיאורי הצמחייה שלו אינם רק ייצוגים של העולם הפיזי אלא מהווים חלון אל נשמתו של האמן. כל עלה, כל עלה כותרת, מוצגים במגע עדין, עדות להערכתו של האמן ליופי היצירה.
בלב האמנות של עמיחי טמונה תחושת אהבה עמוקה, אהבה הקורנת מבד הציור ועוטפת את הצופה בחיבוק. זוהי אהבה החורגת מגבולות זמן ומרחב, אהבה המדברת אל החוויה האנושית האוניברסלית. בין אם זו אהבת הורה לילד, אהבה בין חברים או אהבת המולדת, ציוריו של עמיחי מהדהדים בחמימות יתר ורוך.
עיקר חזונו האמנותי של עמיחי הוא הצגת הפנים האנושית שלו: הקנבס שעליו הוא מעלה את רגשותיו והיד המושכת במכחול משקפים את החוויה האנושית. עם זאת, המבט השלו והחולמני הוא זה שאופף את דיוקנאותיו, מבט שכמו חודר לנשמה ומסעיר את הלב.
לראות ציור של עמיחי זה לצאת למסע רגשי, מסע במעמקי הרוח האנושית. זה אמור להיות מועבר לעולם שבו האהבה שולטת, שבו היופי נמצא במקומות הכי לא סבירים, ושבו הנשמה מוצאת נחמה בחיבוק האמנות.
בעולם שלעתים קרובות רווי סערה ואי ודאות, האמנות של עמיחי משמשת מגדלור של תקווה, תזכורת לכוחה המתמשך של האהבה וליופי הטרנסצנדנטי של הרוח האנושית. באמצעות ציוריו, הוא פותח לבבות, ממזג צורות, ומקרין אהבה טהורה לכל מי שהתמזל מזלו להביט בעבודותיו.
בסופו של דבר, מורשתו של עמיחי אינה רק של כושר אמנותי אלא של תהודה רגשית עמוקה. ציוריו משמשים תזכורת נצחית ליופי המקיף אותנו, לאהבה המקיימת אותנו ולשלווה המצפה למי שמעיז לחלום.
פנחס
האהבה שלי לחדשנות וטכנולוגיה הביאה אותי עוד בצעירותי לחפש ולחקור את העולם שסביבי . התעניינתי בכל מה שקורה באמנות העכשוית.
חקרתי לאן הולכת האמנות הפלסטית , בדקתי מי הם פורצי הדרך הציירים בזמנו. נחשפתי לאמנות המודרנית והתחלתי להתנסות בסגנונות שונים במטרה למצוא את הדרך האמנותית היחודית שלי.
בשנות השישים נחשפתי לראשונה לקבוצת ציירים שהלהיבה את דמיוני, "אופקים חדשים", קבוצה של ציירים ישראלים שקראה תיגר על האמנות המימסדית והמקובעת שהשתרשה בישראל. התלהבתי מקבוצת הציירים אשר ביקשה לטפח בישראל אמנות פלסטית מקורית, תוך הזדהות עם אמנות בת זמננו , בין היתר הם ביקשו לעודד את הסגנון המופשט בישראל ולייבא אמנות בינלאומית שלא הייתה מוכרת אז בארצנו.
פייסבוק עדיין לא היה אבל אני כבר עקבתי אחרי רשימה של הציירים שהיו חלק מקבוצת "אופקים חדשים" . הקבוצה הביאה לישראל גרסה מקומית לסגנון הציור המופשט שהיה מקובל באירופה של אחרי המלחמה אך הם לא הגיעו לאמנות מופשטת "טהורה", אלא להפשטה בעלת זיקה לנוף המקומי בעיקר.
עקבתי אחרי תערוכות ועבודות של האמנים כמו שטרייכמן, סטימצקי, אברהם נתון ולימים גם עקבתי ואף זכיתי ללמוד תקופה קצרה אצל רפי לביא אשר הוא עצמו קרא תיגר על קבוצת "אפקים חדשים" ועל הסגנון האבסטרקטי לירי אותה מיסדה הקבוצה. לביא היה פורץ דרך באמנות העכשוית הישראלית והיה אחד המורים המשפיעים ביותר שהיו באמנות הישראלית וכך הוא השפיע גם עלי. הייתי שוהה ימים שלמים במוזאון תל-אביב לומד וחוקר. יותר ויותר התבוננתי ולמדתי וחקרתי ופחות ציירתי.
המפגש עם רפי לביא במידה מסויימת, הביא לכך שלקחתי פסק זמן ארוך מציור. הבנתי שציור קשור יותר לאומנות במובן של "מלאכת יד" ואמנות זו דרך חיים, ומסלול החיים שניהלתי באותה עת שכללה לימודה הנדסת מחשבים וחשיפה לעולם המופלא של תכנות מחשבים לא איפשרה את שני המסלולים האלה במקביל.
התכנית שלי הייתה להגיע לעצמאות כלכלית ולחזור לדבר האמיתי, הציור והאמנות. פסק הזמן נמשך לא פחות מ 40 שנה. רוב עיסוקי היו כאיש מחשבים ויזם . במסגרת עיסוקי השונים בעולם התוכנה עבדתי רבות עם כלי תוכנה בתחום הגרפיקה והתמחיתי בתוכנת פוטושופ. מכאן הדרך הייתה קצרה לאמנות הדיגיטלית אליה נחשפתי לאחרונה בתקופת הקורונה.
באמנות שלי אני מנסה להפגיש שפה חזותית עכשווית וטכניקת יצירה מתקדמת
המדיום הדיגיטלי מאפשר לי לחדד קומפוזיציות באופן אינטואיטיבי עד להשגת התוצאה הרצויה והוא מאפשר לי להתרכז בהשראה וביכולת שלי לעורר רגשות ולרתק את דמיונו של הצופה שזה הדבר המרכזי בתהליך היצירה
העידן הדיגיטלי באמנות מעלה שאלות לגבי הערך של יצירות אמנותיות בעולם רווי של העתקים ורפרודוקציות. הדפסים במהדורה מוגבלת הוא אחד מהדרכים להיערכות והתמודדות עם האתגר הזה.
אני מודע היטב לכך שבעולם האמנות הדיגיטלית, האיכות היא מעל לכל, והשגת הסטנדרטים הגבוהים ביותר דורשת לא רק מיומנות אמנותית אלא גם הבנה עמוקה של טכנולוגיית ההפקה הדיגיטלית
----------------
ההדפסים המוצגים באתר זה מיוצרים באופן דיגיטלי באמצעות מסך camvas pro ומברשת דיגיטלית ותוכנת פוטושופ. הם כולם מודפסים במהדורה מוגבלת של עד 10 עותקים בלבד, הם נוצרים על מצע דיגיטלי של 300 DPI במקור מה שמעניק איכות הדפסה גבוהה במיוחד שאינה ניתן לאבחנה במסך המחשב והאינטרנט אלא רק מול הדבר האמיתי.
כל ההדפסים באתר כאן הם הדפסים מקוריים ומאושרים על פי סטנדרטים מחייבים. אלו עותקים של מהדורות מוגבלות (Limited Editions) . העותקים ממוספרים ורשומים בקטלוג מאגר המידע הבינלאומי Artwork Archive. על כל הדפס מצוין מספר העותק ומספר העותקים המרבי במהדורה.
בנוסף, בצידי הקנבס מודפסים פרטים נוספים המהווים ראייה לכך שהרוכש הוא הבעלים של העותק הספציפי.
-------------
הקמתי את אתר artmidnet במטרה להציג חלק מעבודות שלי ושל בני משפחתי, ציירים מזה 30 שנה, ובכדי להביא סטנדרטים חדשים בכל הקשור למכירת אמנות דיגיטלית תוך שמירה על מקוריות וערך אמנותי
ליאורה
ליאורה היא ציירת מוכשרת המוכרת בזכות יצירותיה המרהיבות המוצגות בגלריות יוקרתיות ובתערוכות יחיד בארץ ובעולם. מסעה האמנותי של ליאורה מתחיל בילדותה באיסטנבול, שם נולדה להורים אמנים. אביה, ממוצא יווני, ברח מסלוניקי בתקופת מלחמת העולם השנייה והיה צייר מוערך. אמה, שנולדה בבולגריה, הייתה אף היא אמנית ציירת. הוריה הקנו לה אהבה עמוקה לאמנות, בדגש על ציור ומוסיקה קלאסית.
ליאורה ניגנה פסנתר בילדותה והייתה מוקסמת מצלילי הכינור, שנשמעו ברקע כשהייתה מציירת. כלי הנגינה הללו שולבו ברבים מציוריה, כמו ביצירות "הליצנים המנגנים" ו"הנגניות". היא מציינת כי היא "שומעת אותם ברקות אפילו ללא צלילים. הם חקוקים במוחי".
בגיל צעיר, לפני שעלתה לישראל, עברה ליאורה עם משפחתה לפריז, שם בילתה את שנות ילדותה ונערותה. בפריז, עיר האורות, היא התוודעה לעולם האמנות והתרבות הרחב, ביקרה במוזיאונים רבים לצד הוריה וספגה השראה מכל פינה.
המעבר לישראל היה צעד משמעותי בקריירה שלה. היא למדה אצל האמן אבא פניכל, שהיה אחד מהציירים הבולטים בישראל והשפיע רבות על יצירתה. לאחר מכן המשיכה בלימודיה אצל האמן ישראל פורט, בוגר האקדמיה הממלכתית לאמנויות בוילנה, שם רכשה מיומנויות טכניות נוספות. היא המשיכה את לימודיה אצל האמן צבי תדמור שלימד בשנות השבעים במכון אבני. השלמת לימודיה היה אצל הצייר הרוסי הנודע לב שטיינמן, בוגר האקדמיה בלנינגרד, כיום חי ויוצר בניו יורק, אשר הדריך אותה בטכניקות ציור ריאליסטי בשמן.
ליאורה משתמשת בצבעי פסטל, שמן ואקריל, יצירותיה מתארות את הצביון המיוחד של חיים אנושיים ואופטימיים, המבטאים תרבות ומסורת אירופאית. נופיה מציגים ערים וכפרים יפיפיים, כשהסגנון הריאליסטי שלה מבליט את הבהירות והאור בציוריה. אופטימיות ושמחה הן אבני היסוד ביצירתה, והיא מאמינה בטוב, מצפה לטוב ומוצאת את הטוב בכל דבר.
יצירותיה של ליאורה מציגות סיפור אישי ואמנותי ייחודי, המשלב את מסעה האישי ואת השפעות האמנים שלימדו אותה. הן מציעות מבט אינטימי על חייה ועל תפיסתה האמנותית, תוך חיבור עמוק לעולם המוסיקה והאמנות.
ליאורה ממשיכה להציג את יצירותיה ברחבי העולם ולהשאיר רושם עז על הצופים. השילוב של כישרון טבעי, חינוך אמנותי עשיר והשפעות מגוונות יוצר אמנות נוגעת ללב ומעוררת השראה. הציורים שלה ממשיכים להדהד במוחם וליבם של הצופים, בזכות יכולתה הייחודית להעביר את היופי והאופטימיות של העולם שסביבה.
תוך התמקדות בריאליזם ובהבעת רגשות עמוקים, ליאורה מציירת את החיים כפי שהיא רואה אותם, מלאי אור, שמחה ותקווה. כל יצירה שלה היא ביטוי של מסע אישי ואמנותי שממשיך להתפתח ולהעשיר את תרבות האמנות בישראל ובעולם.
יצירותיה של ליאורה נרכשו בידי אספנים בארץ ובחו"ל. היא הציגה בתערוכות יחיד ברחבי הארץ ובחו"ל, ביניהן:
1990 - גלריה עמליה ארבל, הרצליה.1992 - גלריה גיל, רמת גן.1993 -
גלריה דילון, יפו העתיקה.1997 -
אמלן ורבר הול, וויטפילד, מנצסטר, אנגליה1997 - .
גרנד הול ,אלברט דוק, ליברפול אנגליה.2003- 2000
ארט אקספו ,ניו יורק, ארה"ב.2007 -
הגלריה במגדל האופרה, תל אביב.2009 - 2008
בריסל בלגיה Rollebeek galleryrn 2011 - 2009
תאטרון "הבימה". תצוגה קבועה ממבחר יצירותיהם של האמנים.2012 -
היכל התרבות ראשון לציון.2012 –
גלריית מגדל W "מעגל אופטימי" מתחם צמרת תל אביב.
בתערוכה "מעגל אופטימי" יוצאים ליאורה ובנה עמיחי לצעידה רגשית, שלובי מכחולים בכפרים אירופאים, בעיירות יהודיות, בין דומם לצומח, פותחים לבבות, מטשטשים הצורות ופורשים למתבונן אהבה טהורה. תווי הפנים הופכים למשהו מוכר ענוד הבעה של שלווה חלומית ורוגעת.
ליאנה
ליאנה קנטי, היא אמנית דיגיטלית ומאיירת עצמאית הידועה בפורטרטים רגשיים שובי לב. ובסגנון הציור הייחודי שלה,
ליאנה , אמנית אוטודידקטית פיתחה את כישוריו באמצעות שנים של תרגול והתנסות בכלים דיגיטליים, עוסקת באמנות מזה 10 שנים, מאז שלמדה אדריכלות ועיצוב פנים, היא גילתה במהרה את התשוקה שלה לציור דיגיטלי, מה שהוביל אותה לפתח סגנון ייחודי משלה
יצירות האמנות של ליאנה מאופיינת בצבעים עזים, במשיכות מכחול דינמיות ובהתמקדות חזקה בלכידת רגשות והבעות אנושיות. עבודתה משדרת תחושה של ריאליזם המסונן מבעד לעיניה, ומביאה לידי ביטוי את החיות והאינטימיות של רגעים גלויים ודיוקנאות שהיא אוהבת לצייר.
היא משתמשת בשילוב של טכניקות אלה כדי לבנות את הקומפוזיציות שלה, ומוסיפה פרטים לפורטרטים שלה. שיטה זו מאפשרת לה להשיג איכות מפורטת אך ציורית בעבודתה. ליאנה שמה לב במיוחד לעבודות המכחול שלה, תוך שימוש במברשות מותאמות אישית המשכפלות את התחושה של צבעי שמן ואקריליק, ומעניקות לפריטים הדיגיטליים שלה איכות מישוש, כמעט מוחשית.
ליאנה משתמשת בטכניקות ציור דיגיטליות עבור רוב העבודות שלה, תוך התמקדות בהבנת אופן הפעולה של אור וצל בחיים האמיתיים. היא משתמשת בתוכנות ציור דיגיטליות, כמו Adobe Photoshop, Clip Studio Paint ו-Procreate.
ליאנה היא ילידת טורקיה ומתגוררת דרך קבע באיסטנבול, עבודותיה מוצגים בארץ באתר artmidnet על ידי פנחס שהוא קרוב משפחתה
2017 FAM, Group Exhibition, Bomontiada, Istanbul
2017 Girl Power, Group Exhibition, Mecra, Istanbul
2018 Songs That Made Me, Group Exhibition, FAZ-Akasya Avm, Istanbul
2018 FAM, Pulse, Group Exhibition, The Circle, Istanbul
2018 Songs That Made Me, Group Exhibition, Hood Base, Istanbul
2019 Dreamscapes, Group Exhibition, Mamut Art Project, Istanbul
2019 Hayatta Kalanlar, Group Exhibition, Peep Art Space, Istanbul
2020 Now In Digital Art, Group Exhibition, Akbank Sanat, Istanbul
2021 The Last Gigs Illustrated, Group Exhibition, Müze Gazhane, Istanbul
2021 Disyon Seçki 0.2, Group Exhibition, Vitruta Space, Istanbul
2022 Mamut Art Project, Bomontiada, Istanbul